גזר דין בתיק ת"פ 17318-02-11

פתח דבר

1.         הנאשם הורשע, במסגרת הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של קשירת קשר לפשע (מספר מקרים), עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " החוק"); עבירות בנשק (סחר, ועסקה אחרת) (מספר מקרים), לפי סעיף 144(ב2) לחוק; ו עבירות בנשק (החזקה) (מספר מקרים), לפי סעיף 144(א) רישא +סיפא לחוק;

            על פי המפורט בכתב האישום, במהלך שנת 2010 ועד למעצרו, קשר הנאשם קשר עם באסל מוקטראן (להלן: באסל") ואחיו איסלאם מוקטראן (להלן: איסלאם"), לביצוע עבירות פליליות למטרות רווח.

            במסגרת הקשר עמדו באסל ואיסלאם במרכזו של ארגון, הפועל בשיטתיות, בתבנית היררכית ומתמשכת לביצוע עבירות בנשק ובאמל"ח הכוללות רכישת נשק, חלקי נשק, תחמושת, ואמל"ח, סחר בהם, הרכבה, תיקון והובלת נשק לאחרים (להלן: "עבירות נשק"). באסל עמד בראש הארגון, ניהל אותו, כיוון את אנשיו ופיקח עליהם באמצעות איסלאם אשר שימש כיד ימינו בארגון, וביצע את הוראותיו של באסל וביצע בשליחותו פעולות הקשורות לעבירות הנשק. בנוסף, יצר באסל קשר עם סוחרי נשק אחרים שפעלו במקביל לו תוך יחסי גומלין ביניהם ושיתוף פעולה הדדי למצבור כלי נשק ואמל"ח, וסחר בו עם אחרים. כמו כן באסל היה בעל מומחיות וידע בתיקון כלי נשק, הרכבתם ושימש מומחה לכל בעיה טכנית או תקלה אליו הגיעו אחרים לשם תיקון כלי נשק שונים.

            במסגרת הארגון, פעלו באסל, איסלאם, הנאשם ואחרים בשיטתיות ונקטו אמצעי זהירות מובהקים בביצוע עבירות הנשק, הכוללים: שימוש בביטויים וקודים המוכרים רק להם ולאחרים עימם קשרו את הקשר, הקפדה על קשירת קשר רק עם אחרים המוכרים להם היטב ואלה שימשו על פי רוב, כמתווכים, בלדרים או סוחרי נשק עצמאיים, והחזקת כלי נשק במקומות מסתור מחוץ לבתיהם של באסל ואיסלאם, ולעתים מסירת כלי הנשק והתחמושת להחזקת ומשמורת עבורם אצל החיילים.

            מרבית העסקאות בנשק, החזקתם ומקומות המפגש התקיימו ברפת או בסמוך לה.

            עובר למועד הרלוונטי בכתב האישום, שררה קרבה משפחתית בין הנאשם לבין באסל, שהוא גיסו ומוכר לו כסוחר בנשק ואמל"ח ללא היתר וכמי שבקיא בתיקון כלי נשק ואמל"ח. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום ובמהלך התקופה שבין ה- 14.10.10 עד ליום 1.1.11 שימש הנאשם כחייל במסגרת הארגון, ותפקידו היה לסייע בקידום ומימוש עסקאות מכירת כלי נשק, תחמושת ואמל"ח שנרקמו על ידי באסל עם אחרים ולמלא אחר הוראותיו בכל עת, וזאת במספר רב של הזדמנויות כמפורט בהרחבה בכתב האישום.

2.         במסגרת הסדר הטיעון סוכם בין הצדדים, כי המאשימה תעתור לעונש מאסר בפועל בן 36 חודשים, בנוסף לעונשים נלווים, ואילו הסנגור יטען באופן חופשי, כשבית המשפט יגזור את דינו של הנאשם בהתאם לשיקול דעתו, וזאת לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן מפאת גילו של הנאשם, ולאחר טיעוני ב"כ הצדדים.

תסקיר שירות המבחן

3.         תסקיר שירות המבחן מלמד כי מדובר בנאשם צעיר, בן 21, מאורס, תושב הכפר כנא. בפני קצינת המבחן קיבל הנאשם אחריות למעשים המיוחסים לו.  לטענת הנאשם, עת נודע לו כי גיסו מתעסק בנשק, בחר לעבוד איתו על מנת לעשות "כסף קטן" ולעזור לארוסתו לממן את לימודיה האקדמאיים. הנאשם הביע חרטה בפני קצינת המבחן, וטען כי התנהגותו נבעה בעיקר מטיפשות וחוסר שיקול דעת.

שירות המבחן התרשם מנאשם שלכאורה הצהיר על קבלת אחריות וחרטה על מעשיו, אך התקשה להבין את מניעיו למעורבות, ואף נתקל בהתנגדות והכחשות מצידו. כמצוין בתסקיר, נמנע הנאשם מתגובות באשר לרקע המשפחתי, טיב הקשר עם הוריו והתמקד בעיקר בדאגות הקשורות לסיום ההליך המשפטי, תוך התחברות לנזקים ולמחיר האישי שהוא משלם, ללא קשר לפגיעה שלו באחר כתוצאה מהמעשים. שירות המבחן מתרשם כי הנאשם נעדר גבול פנימי ולא מכיר בפסול שבהתנהגותו, בעוד שההליך המשפטי ומעצרו היוו גורם מרתיע עבורו, ויצרו גבול חיצוני מוחשי הנחוץ לו.

לסיכום, שירות המבחן נמנע מהמלצה בהליך טיפולי, והעריך כי " ענישה חיצונית מרתיעה ובעלת גבולות ברורים ומוחשיים בדמות של מאסר, מע"ת, וקנס כספי הולם, עשויה להיות יעילה בהפחתת הסיכוי להישנות התנהגות דומה בעתיד".

טיעוני המאשימה לעונש:

4.         ב"כ המאשימה ציין בטיעוניו את עיקרי הפרשה המסועפת, שהביאה להגשת כתבי אישום רבים כנגד 23 נאשמים במגוון עבירות נשק, ביניהם הנאשם, שהינו גיסם של באסל ואיסלאם מוקטרן, שהינם ראשי ארגון גדול הסוחר בכלי נשק. לטענת ב"כ המאשימה, מעורבותו של הנאשם היתה משמעותית ותכופה. הנאשם לא בחל ביצירת קשרים עבריינים לצורך ביצוע עבירות נשק ושימש כיד ימינם של באסל ואיסלאם. לדברי ב"כ המאשימה,  ביצע הנאשם את המעשים המיוחסים לו באופן מתוחכם, תוך שימוש בשפת קוד המוכרת רק לחברי הארגון, כשהמניע היחידי שעומד לנגד עיניו הינו בצע הכסף.

ב"כ המאשימה  הדגיש את חומרת מעשיו של הנאשם, בכך שכלי נשק רבים עברו תחת ידיו והועברו לגורמים זרים, כשלנאשם אין שליטה באשר לאופן השימוש של אותם הגורמים בנשק, דבר שעלול להביא לתוצאות הרות אסון.

בהתייחס לתסקיר שירות המבחן, הפנה ב"כ המאשימה למסקנות התסקיר המעריכות כי ענישה חיצונית ומרתיעה עשויה להועיל בהפחתת הסיכוי להישנות התנהגות דומה בעתיד. 

לאחר שהתחשב בנסיבות לקולא של נאשם זה, (גילו הצעיר, העדר עבר פלילי וחסכון הזמן השיפוטי), עתר ב"כ המאשימה למאסר בפועל בן 36 חודשים, למאסר מותנה ארוך ומרתיע ולקנס משמעותי.

טיעוני ב"כ הנאשם

5.         הסנגור טען מנגד, כי על פי עובדות כתב האישום, חלקו של נאשם זה בפרשה כולה היה מזערי, וגם אם נרקמה עסקה כזו או אחרת,  הנאשם היה המבצע האחרון בעסקה - פעל על פי הוראות בלבד.